מקרה שנדון בפני בג"ץ (בג"צ 5918/07) יכול לשפוך אור על חובת תום הלב שבניהול הליכים בין בני זוג.

מעשה שהיה כך היה, זוג שעמד בפני הליך גירושין החליט לפנות לגישור כדי לנסות ולסיים את הקשר ביניהם בהסכם. הליך הגישור נמשך כמה חודשים ותוך כדי הליך הגישור הגישה האשה בקשה ליישוב סכסוך ביחידת הסיוע של בית המשפט.
לאחר כשבועיים, פנה הבעל למגשר והודיע שהוא מפסיק את הליך הגישור והגיש תביעה לגירושין, מזונות אשה, משמורת ורכוש לבית הדין הרבני. כמה ימים לאחר שהבעל הגיש את התביעה לבית הדין, הגישה האשה לבית המשפט תביעה למדור, מזונות, משמורת ורכוש.

בשלב זה, נוצר מצב בו היה צריך לדון למי הסמכות לדון בהליך, האם הסמכות לבית הדין בו הבעל הגיש את התביעה או הסמכות לבית המשפט.

במצב רגיל הכלל הוא, כי מי שהוגשה בפניו התביעה מוקדם יותר "קנה" את הסמכות.

במקרה הזה מסתבך העניין קצת בגלל שהבקשה ליישוב סכסוך ביחידת הסיוע הוגשה לפני הגשת התביעה לבית הדין בעוד שכתב התביעה לבית המשפט הוגש אחרי הגשת התביעה לבית הדין.

בתקנה 258כא לתקנות סדר הדין האזרחי נכתב:
​"
258כא. (א)  סירב בן הזוג האחר להופיע בפני יחידת הסיוע ונמסרה על כך הודעה בכתב לפי סעיף 5(ג) לחוק או פגה תקופת עיכוב ההליכים לפי תקנה 258יט(ג), יורה בית המשפט על חידוש ההליכים בפניו; היתה ההפניה ליחידת הסיוע על-פי בקשה ליישוב סכסוך, יורה בית-המשפט לבן הזוג שהגיש את הבקשה להגיש כתב תביעה כאמור בתקנה 258ז, בתוך שלושים ימים.
 
(ב) הוגש לבית המשפט כתב תביעה כאמור יראו אותו כאילו הוגש במועד הגשת הבקשה ליישוב הסכסוך; לא הוגש כתב תביעה- תימחק הבקשה".
                                                                                                                                    "
לפי סעיף ב' בתקנות, מועד הגשת הבקשה נחשב למועד הגשת התביעה גם אם לא הוגש באותו מועד כתב תביעה אלא כתב התביעה הוגש רק אחרי שלא הצליח יישוב הסכסוך.

מכאן באה השאלה שהוצגה בפני בג"ץ איזו ערכאה "קנתה" את הסמכות. האם בית הדין שהרי אליו הוגש כתב תביעה ראשון או האם בית המשפט שאליו הוגש כתב תביעה ולפי התקנות נחשב כאילו הוגש במועד הבקשה לישוב סכסוך.

בהכרעת בג"ץ כתבה השופטת דורית בייניש: "הבקשה ליישוב סכסוך הוגשה על-ידי העותרת בחוסר תום-לב ומטעם זה לא היה בכוחה כדי להקנות סמכות-שיפוט לבית-המשפט לענייני משפחה." "עותרת הגישה את הבקשה ליישוב סכסוך תוך הפרת הסכם הגישור שנחתם בין הצדדים. כאמור, בהסכם נקבע כי בני-הזוג מתחייבים שלא לבצע פעולה משפטית חד-צדדית "וזאת, כל עוד לא הודיעו למגשר ולמשתתפים האחרים, בכתב ומראש, על הפסקת השתתפותם בהליך הגישור"."
 
לדברי עו"ד לורה מישוק-גרוסמן מגשרת מוסמכת - "אמירה זו של השופטת בייניש מראה כי הסכמה להשתתף בהליך גישור יש בה חובה של תום לב בין צד אחד לסכסוך לצד השני. התחייבותם שלא לפנות לבית המשפט באופן חד צדדי מבלי להודיע מראש יכולה להראות שבקשה ליישוב סכסוך שהוגשה לבית המשפט נגועה בחוסר תום לב ולכן היא לא תגבר על התביעה שתוגש לבית הדין. הגשת בקשה ליישוב סכסוך הנגועה בחוסר תום לב, אינה אלא בקשה טקטית ומנסה היא לנצל הליך שנקבע בתקנות כדי "להשיג" את הצד השני במרוץ הסמכויות בין בית המשפט לבית הדין, לכן במקרה זה פסק בית המשפט העליון, שלמרות התקנות שלפיהן צריך לראות את כתבי התביעה של האשה שהוגשו לבית המשפט כאילו הוגשו בזמן הגשת הבקשה, במקרה הזה בית הדין הוא שרכש את הסמכות לדון בתביעה שהוגשה בפניו על ידי הבעל".
לפגישת הכרות חינם
התקשרו עכשיו
08-9966001

- גישור משפחתי -
הליך הגישור מכניע את מרוץ הסמכויות

 
השתקפות - המרכז לגישור  •   רח' הבנאים 9, ת.ד. 15261 אשדוד  •  טלפון: 08-9966001  •  מייל: office@hmgr.co.il